במהלך השנה האחרונה היה וויכוח סוער בין מומחי הכלכלה האם העובדה שנגיד בנק ישראל דבק במדיניות אי הורדת הריבית הגבוהה הינה נכונה. דמה שנתוני שוק המשכנתאות מהחודשים האחרונים הופכים את הוויכוח הזה למיותר לחלוטין.

ובכן, במהלך חודש יולי האחרון הגיע שוק זה לאחד השיאים הגבוהים ביותר של כל הזמנים, כ-9.1 מיליארדי שקלים לחודש אחד, כלומר ממוצע של כ-110 מיליארד לשנה. נתון זה מצטלב, לא במקרה עם עליית מחירי הדיור המסחררת בשיעור שנתי צפוי של כ-12 אחוזים.

משקי הבית במדינת ישראל, שאינם מצליחים להדביק את עליית המדד ובמיוחד את עליית יוקר המחיה, וחרדים מפני עליות מחירי דיור נוספות, נאלצים שלא בטובתם לקחת משכנתאות מוגדלות, זאת על מנת לממן את מחירי הדירות שהגיעו לממוצע של כ-2.3 מיליון שקלים, פי שלושה לעומת מחירי הדיור בשנת 2006, כאשר החל ראלי עליית המחירים הגדול.

אם בראשית המילניום הייתה משכנתא ממוצעת כחצי מיליון שקלים בלבד, הרי שביולי האחרון היא הגיעה לכ-1.588 מיליון שקלים, כלומר עלייה תואמת פי שלושה לעלייה במחירי הדיור מאז 2006.

יתרה מכך: ההחזר החודשי הממוצע למשק בית שבשנת 2006 הגיע לכ-4500 שקלים לחודש, זינק ליותר מ-11 אלפי שקלים לחודש(!) מה שמביא כמובן לתהייה של ממש איך יחיה, אם בכלל, הדור הבא של הישראלים, האם יצליחו לגמור את החודש, האם יצליחו לאכול כפי שצריך, להעניק לילדיהם חינוך כהלכתו והאם יצליחו, אם בכלל, לקנות בגדים חדשים, לבלות ולחיות כפי שכל משפחיה צעירה הייתה רוצה לחיות?

ובמילים אחרות: הריבית הגבוהה שהנגיד מתעקש משום מה לשמור עליה, בצידוק שאי כביכול מונעת אינפלציה ומייצבת את כלכלת מדינת ישראל, תורמת באופן ישיר ביותר הן לעלייה במחירי הדיור ובד בבד מתדלקת את שוק המשכנתאות ומעמידה רבבות, אם לא מאות אלפי בתי אב בסכנה של ממש.

כלומר, במקום לשמור על כלכלת ישראל, הריבית רק גורמת לנזק מיותר ומתדלקת הן את מחירי הדיור, הן את שוק המשכנתאות והן את האינפלציה. ועובדה זו, לפרוטוקול, הופכת להיות תמוהה מיום ליום, ובמיוחד כשנגידי הבנקים בכל רחבי העולם, הן נגיד הפד האמריקאי והן נגיד הבנק באירופי, כבר הכריזו זה מכבר על מדיניות הורדת הריבית באופן מדורג עד כדי 2 אחוזים תוך שנה.

על כן, ומשום כך, שומה על נגיד בנק ישראל לא רק להתחיל בהורדת הריבית, אלא להוריד אותה באופן משמעותי ביותר, עד כדי הורדה שלה לאחוז אחד בלבד תוך חודשיים, שלושה(!) זאת על מנת לבלום את תדלוק דור הדיור.

ואדגיש, לסיכום, כי כמובן שלא רק שוק הדיור סובל ממדיניות הריבית הנואלת, אלא גם שוק המזון ויתר מוצרי הצריכה, מה שהופך את הסל המשפחתי ליקר בעשרות אחוזים לעומת זה שהיה רק לפני שנה-שנתיים, ועל כן הורדת הריבית תעשה טוב לא רק לרוכשי הדירות, אלא גם ובעיקר לשכבות העממיות שעלולות, חלילה, להתדרדר לעוני של ממש כמו במדינות העולם השלישי!

 

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"